השנה 1950, ראש הממשלה, דוד בן גוריון נושא דברים בפני הפיקוד הגבוהה של צה"ל , ובדבריו הוא מתאר את אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני המדינה הצעירה.
"... ברגע שהיהודי עולה מעיראק ארצה – הוא נעשה יהודי עיראקי, ... וכשיהודי עיראקי ויהודי רומני נפגשים במחנה-עולים אחד או במעברה אחת, הם מרגישים קודם כל את ההבדל, המרחק, המחיצה שביניהם. אין הם יכולים לדבר איש אל רעהו, וכל הליכות-חייהם הן שונות. …הוא הדין לגבי (יהודי) תימני ופרסי ומרוקני.
אין זה ערב-רב – כי לא בנקל ולא במהרה מתערבים זה בזה, אלא זהו מפגש של שבטים שונים ורחוקים זה מזה; ואולי יותר נכון להגיד – אוסף של קרעים שאינם מתאחים, ושרק על ידי התקבצותם יחד בארץ מתגלים ההפרשים והתהומות שביניהם […].
(דוד בן גוריון, "ייעוד וייחוד" – הרצאה על חינוך וצבא העם בפיקוד הגבוה של צה"ל,.1950)

71 שנים מאוחר יותר, בשנת 2021 נשיא המדינה, ראובן ריבלין נושא את נאום השבטים שלו.
".... החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים, ואם נרצה, ארבעה "שבטים" מרכזיים, שונים מהותית אלה מאלה... לכל שבט – מדורת השבט התקשורתית שלו, העיתונים שהוא קורא, ערוצי הטלוויזיה שהוא צופה בהם. כך, לכל שבט גם ערים משלו… במדינת ישראל, המערכות היסודיות המעצבות תודעה הן שבטיות ונפרדות, וכך גם כנראה יישארו".

אז מה השתנה בזמן שבין שני הנאומים?
לצערינו לא הרבה. דרכה של החברה הישראלית, כנראה מאז ומתמיד הייתה להעמיד נרטיבים שונים של קבוצות שונות, האחד מול השני. נרטיבים המתקיימים לא רק על ציר האמונה, הדמקורטיה, והליברליזם אלא גם על הציר התרבותי, עדתי, אתני, סוציואקונומי ועוד.

ספורה של החברה הישראלית הוא מרקם עדין ועשיר של סיפורי יחידים וקהילות. על מנת ליצור שיח מקרב, אנו מבקשים בעזרת שפת האמנות - לחקור ולחשוף סיפורים החיים בתוך קהילות ומניעים את תרבותן ולספר את סיפורן על ידי סיפורי היחידים המרכיבים אותן. החיבור ביניהם יהווה תשתית לשיח חברתי מיטיב ויצירה חדשה של חיים משותפים בתוך קהילות ובין קהילות.



כל אחת מהקבוצות מביאה את הסיפור שלה בדרך הנכונה לה ואין דרכה של האחת זהה לשנייה. כשמביטים ביצירות האמנות, כשצוללים אל הביוגרפיות של האמנים ושל המקומות השונים, מזהים ייחודיות לצד נקודות מפגש של סיפורים. מעשה זה "מזרים מים חדשים" הן ביוצרים והן בקהל, ומחזק את המרקם הקהילתי.

נהר מעדן - עמק חפר

נהר מעדן - עמק חפר

תכנית 'נהר מעדן' נולדה במסגרת בית מדרש לאמנים של זית - זהות יהודית תרבותית בעמק חפר. קבוצה שפועלת כבר למעלה מחמש עשרה שנים, ומקיימת תהליכים של לימוד, מחקר ויצירה אמנותית. אמנים ואמניות שמבקשים להעמיק ולהתבונן אל הסיפור האישי של כל אחד ואחת מהן ועל הסיפור החברתי הרחב . מאות מבקרים הגיעו לתערוכה ולערבי השיח שקיימנו במסגרתה. לאט לאט מבלי שצפינו, החל להרקם סיפור שסך חלקיו כדול מהשלם.

להמשך קריאה
נהר מעדן - חולון

נהר מעדן - חולון

"הבט– עיר לפניך" כך כתב חיים חפר, במקמה על העיר חולון . מילים אלה, שנבחרו כשם לתערוכה המסכמת של מיזם 'נהר מעדן' בעיר חולון , מתארות במידה רבה מסע בו קבוצת אמניות התכנסה אחת לשבועיים במשך שישה חודשים להביט על העיר על הקהילה בה הן חיות ויוצרות. להביט עליה במבט חדש, אחר להביט בה מתוך חיבור לסיפור החיים האישי שלהן.

להמשך קריאה
נהר מעדן - מ.א. מנשה

נהר מעדן - מ.א. מנשה

מיזם נהר מעדן במועצה האזורית מנשה, נולד מתוך רצון ליצור קבוצת אמנים עמיתים שיפעלו במרחב האישי כמו גם במרחב הציבורי. קבוצה שתעורר שיח חברתי - קהילתי, כזה שמחובר למקום ולזמן ותשלב בעשייה שלה את הקהילה המקומית המגוונת.

להמשך קריאה
נהר מעדן - כפר קרע

נהר מעדן - כפר קרע

כפר קרע הוא יישוב ערבי בן 250 שנה, השוכן במשולש, בקצה הדרומי של ואדי עארה (או נחל עירון). קבוצת האמניות שהחלה את מיזם נהר מעדן בינואר 2023, מונה 7 נשים. חלקן מכפר קרע, חלקן מישובים ערבים אחרים במשולש. נשים צעירות ומבוגרות, חלקן אמהות, סבתות חלקן עדיין סטודנטיות - קבוצה רב גילאית.

להמשך קריאה
פרדס חנה כרכור

פרדס חנה כרכור

יש המכנים את פרדס חנה - כרכור, "מושבת האמנים" אבל לא רק אמנים יש במושבה הזו המנסה בעידן של פיתוח, צמיחה ובנייה לשמור על ציביון כפרי – קהילתי. אוכלוסיית היישוב מגוונת למדי, ומורכבת מעולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה, לצד ייקים ועולים ותיקים מפולין ומרוקו. ערב רב של שפות, ותרבויות. הנושא המרכזי בה עוסקת הקבוצה בשנה זו היא "ויאמר" - שפות האדם.

להמשך קריאה

נהר מעדן מחבר ויוצר שיח משמעותי בין אדם לחברו ובין אדם למקום